תפקידה של רדיותרפיה דפיניטיבית בסרטן ושט מתקדם מסוג תאי קשקש (ESCC: esophageal squamous cell carcinoma), בעיקר במצב של מחלה גרורתית, אינו ברור דיו. בעקבות כך, במחקר שפורסם בכתב העת Frontiers in Oncology, מטרת החוקרים היתה לבדוק את יעילות הטיפול עם כימורדיותרפיה (CRT) לעומת כימותרפיה (CT) לבדה בקבוצת מטופלים זו.

החוקרים העריכו באופן רטרוספקטיבי 194 חולי ESCC מתקדם אשר אובחנו לאחרונה ועברו טיפול עם CRT דפיניטיבי או עם CT בלבד. 97 מהחולים אובחנו עם מחלה מקומית מתקדמת ו-97 אובחנו עם מחלת גרורות מרוחקות. החוקרים העריכו את השרידות הכוללת המצטברת (OS) ואת השרידות ללא התקדמות (PFS: progression-free survival) באמצעות log-rank test. על מנת לחקות הקצאה אקראית החוקרים השתמשו בזיווג לפי ההסתברות לטיפול. בנוסף, החוקרים ערכו אנליזה לתת הקבוצות בקרב החולים עם המחלה המקומית המתקדמת והמחלה הגרורתית.

לאחר הזיווג נבחרו 63 זוגות מטופלים. חציון ה-OS המתוקנן (12.5 לעומת 7.6 חודשים, p = 0.002) וה-PFS (9.0 לעומת 4.8 חודשים, p = 0.0025) בקבוצת ה-CRT היה גבוה יותר לעומת קבוצת ה-CT בלבד.

אנליזה נוספת של תת הקבוצות הראתה כי טיפול עם CRT הוביל להטבה בשרידות הן בעוקבת המחלה המקומית מתקדמת והן בעוקבת המחלה הגרורתית. במטופלים עם גרורות מרוחקות, חציון ה-OS (12.9 לעומת 9.3 חודשים, p = 0.029) וה-PFS (9.9 לעומת 4.0 חודשים, p =0.0032) בקבוצת ה-CRT היה גבוה יותר לעומת בקבוצת ה-CT בלבד. באנליזת קוקס מרובת משתנים של כלל העוקבה, תוספת של רדיותרפיה דפיניטיבית נקשרה באופן בלתי תלוי עם OS (p = 0.041) ו-PFSי(p = 0.007) משופרים.

לסיכום, בשתי קבוצות חולי סרטן הוושט מסוג תאי קשקש של מחלה מקומית מתקדמת ושל מחלה גרורתית, תוספת הרדיותרפיה במינון דפיניטיבי נקשרה עם תוצאים קליניים משופרים. לפיכך, יש צורך בשקילת יישום הטיפול במתאר של מחלה גרורתית.

מקור:

Li L-Q, Fu Q-G, Zhao W-D, Wang Y-D, Meng W-W, Su T-S. Chemoradiotherapy Versus Chemotherapy Alone for Advanced Esophageal Squamous Cell Carcinoma: The Role of Definitive Radiotherapy for Primary Tumor in the Metastatic Setting

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה